יום שני, 12 באפריל 2010

בין מסך למסך...

"עֵצָה טוֹבָה וַחֲשוּבָה:

כְּשֶיֵש יֶלֶד בַּסְּבִיבָה –

אָסוּר לְעוֹלָמִים! זֶה חֵטְא

לְהַדְלִיק אֶת הַמַּקְלֵט"...

(רוֹאָלד דָאל מתוך "שירים עליזים וחרוזים פוחזים")

ילדים, מה לעשות, נמשכים אל המסך הקטן כמו פרפרים אל האור, כמו מסמרים אל המגנט או כמו זבובים אל טיפת ריבה. אנחנו, ההורים, ניבטים בהם חסרי אונים ומשתדלים להיכנס עמם למשא-ומתן בנושא כניעתנו החלקית לתכתיביהם. וזה הולך בערך כך:

"טוב, ילדים, אז עד שהמחוג יגיע לספרה 12, שזה עוד כמעט שעה, אתם יכולים לשחק ב"מוגובי", אבל אחר כך אסור לרוץ ישר אל מקלט הטלוויזיה, אלא חייבים למצוא משהו אחר לשחק בו, לפחות שעה אחת. וזה חייב להיות משהו שאין לו מסך. לא, אדר, "פלייסטיישן" לא נכלל במסגרת צעצועים חסרי מסך..."

נשמע רע, וזה באמת רע! כל המומחים מסכימים שילדים כדאי להרחיק ממסכי הטלוויזיה והמחשב, כי זה עושה להם יותר רע מטוב. אבל, בתוך עמי אני יושב ואני קטונתי מלהטיף לכם את מה שאני מתקשה ליישם עם ילדיי. וכבר השלמתי עם העובדה שלפחות פרצופו של בני הצעיר מקבל לאט לאט אבל בטוח צורה מלבנית בפרופורציה של 9:16.

ובכל זאת, כמה תרגולות יום יומיות הצלחתי ליישם בהצלחה חלקית. תרגולות אלו נועדו להשיב אל בני את חדוות השוטטות, הבהייה בעולם, הקפיצה העולצת והוצאת הקלוריות המואצת. למענכם, אני מפרט את השיטות שמוכיחות את עצמן יותר מהאחרות:

א. משחק כדורגל זריז. את המשחק ב"אחד על אחד" ניתן לקיים גם בחדר גדול, בוודאי שבסלון אבל הכי רצוי – בחוץ. אם אין דשא ואין מגרש חנייה, אז בלובי של הבניין. חצי שעה של חילופי בעיטות תחזיר לילדכם (וגם לכם) את חדוות החיים ותשפר בצורה משמעותית את סיבולת הגוף שלו.

ב. משחק מטקות . אנחנו משתמשים ברקטות (מחבטים) מרושתות של טניס. (לא האמיתיות) כאלה של כדור נוצה. במקום כדור לקחנו כמה דפי עיתון, קיווצ'צ'נו אותם לכדור בגודל אגרוף והקפנו אותם בגומייה גדולה. הרעיון הוא שאתם זורקים בעדינות את הכדור לכיוון הילד והוא מנסה לחבוט בו בעזרת המחבט בחזרה אליכם. כדור הנייר אינו שובר (כמעט) נורות חשמל, אגרטלים יקרים מחרסינה ומסתפק בכך שאחת לכמה חבטות הוא נעלם במרומי מדפי הספרים, לעיתים – לנצח, או לפחות עד ניקוי פסח הבא. (בעוד שנה!)

ג. משחק בבלון. מנפחים בלון, קובעים שדלת המטבח היא שער אחד ודלת אחד החדרים היא השער השני ומתחילים לשחק. מותר להדוף את הבלון בכל חלקי הגוף ואסור להניח לו ליפול על הקרקע, כי אז זוהי "בעיטה חופשית" לשער היריב. תתפלאו לשמוע כמה קלוריות רעות המשחק הזה מחסל, והכל ביחד עם צחוקים שלא נפסקים ושכוחם המרפא יצא שמעו בכל העולם.

שלכם,

איטו אבירם

סופר, עיתונאי ואבא לגולשים במוגובי


8 תגובות:

  1. איזה יופי של כתיבה. הרשמת אותי . הילד שלי במוגובי. אני הולכת לעשות מנוי

    השבמחק
  2. חרא בלבן אתם אה? תהיו טובים ומזדיינים בתחת קדימה טוסו ימכוערים!!!!
    אני זה:jjjj שהצטרף לצוות וואלה

    השבמחק
  3. אני אולי ילדה וותיקה במוגובי ואני ממש לא מסגכימה עם זה שמעליי!!
    לא טוב לך פה?
    לך לקלל במקום אחר!

    השבמחק
  4. היי {=
    אני ילדה XD
    ואני חושבת שאתה צודק .
    מחשב ממכר XD , צריך לקחת ממנו הפסקה לפעמים P :

    השבמחק
  5. נ.ב [ זאת שוב אני ]
    לא מצאת משחקים יותר טובים מאלה ? < :

    השבמחק